ההיסטוריה של סלובקיה

 

סלובקיה בתקופת האבן
סלובקיה בתקופת הברונזה והברזל
הרומאים בסלובקיה
הסלאבים ומקורם
הסלאבים וסלובקיה
הסלאבים והאימפריה המורבית הגדולה
תחת שלטון ההונגרים וההבסבורגים
אביב העמים והממלכה האוסטרו-הונגרית
סלובקיה תחת דיכוי ההונגריזציה
סלובקיה במלחמת העולם הראשונה
האיחוד עם צ'כיה
צ'כוסלובקיה והפרידה
סלובקיה במלחמת העולם השנייה
מלחמת העולם השנייה - התקוממות הלאומית הסלובקית SNP
 
 
סלובקיה בתקופת האבן
בחפירות ארכיאולוגיות באזור הצפוני מערבי של סלובקיה נמצאו כלים עתיקים מתקופת האבן בני 270,000 שנים אשר שימשו את האדם הקדמון. באזור Ganovce הסמוך להרי הטאטרה הגבוהים נמצאה גולגולת אישה מתקופת האדם הניאנדרטלי (אדם הקדמון) שגילה המשוער כבן 120,000 שנים, הגולגולת מוצגת במוזיאון בעיר Poprad. ממצא נוסף חשוב התגלה באזור הרי הפאטרה סמוך לעיר בשם Piestany ,פסל דמוי אישה המכונה "Moravian Venus" שגילו המשוער כ-22,800 שנה.
 
סלובקיה בתקופת הברונזה והברזל
תקופת הברונזה בסלובקיה משתרעת בין השנים 1900-700 לפני הספירה ומעידה על לשלושה שלבי פיתוח עיקריים תרבותית, כלכלית ופוליטית ההתפתחות המשמעותית מיוחסת ברובה אודות לכרייה מאסיבית של נחושת שהפכה למקור יציב ושגשוג האוכלוסייה המקומית בעיקר באזורי מרכז סלובקיה סביב העיר Banska Bystrica ו-Spania Dolina. השבטים הלוסטיאנים Lusatian" " שהתיישבו באזורים אלו 
בנו ביצורים חזקים ומורכבים, בתי קבע הגדולים ומרכזים מנהליים. חפירות בגבעת Lusatian מתעדת את ההתפתחות המשמעותית של מסחר בנחושת וחקלאות באותה תקופה.
סוף עידן הברונזה ותחילת עדן הברזל באירופה שמתחלקת לשתי תקופות מ-450-800 לפני הספירה והתקופה המאוחרת מ-450 לפני הספירה ועד הכיבוש הרומי. 
בשנת 500 לפנה"ס, סלובקיה של ימינו הייתה מיושבת על ידי השבטים הקלטים שבנו התיישבויות מבוצרות באזור ברטיסלאבה של ימינו ובצפון מרכז סלובקיה Havranok (מעל אגם Mara בעמק Liptov), ערים קלטיות מבוצרות ניתן למצוא לאורך נהר הדנובה. הקלטים היו בעלי מקצוע ומלאכה מיומנים החל מקדרות, נפחים, מטביעי מטבעות עסקו בחקלאות ובמסחר. הם שמרו על קשרים הדוקים עם התרבויות היווניות ורומיות שהשפיעו באופן משמעותי על תרבותם.
מטבעות כסף שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות עם השמות המלכים הקלטים מעידים על השימוש הראשון בכתיבה בסלובקיה.
עם פלישות השבטים הגרמאנים וההפסד בקרב באגם Neusiedl והתפשטות הלגיונות הרומים צפונה מעבר נהר הדנובה נעלמו הקלטים לחלוטין מאזור הדנובה ומהאזור הצפוני של סלובקיה נעלמו לקראת המאה השנייה לספירה.
 

הרומאים בסלובקיה
שיטחה הנוכחית של סלובקיה במאות ה1-4 לספירה הייתה מיושבת ע"י שבטים הגרמנים Marcomans ו-Quadi. בראשית המאה הראשונה לספירה ההגיעו לאזור לגיונות הצבא הרומאי והתיישבו על גדתו הדרומית של נהר הדנובה סמוך לברטיסלאבה של היום שהיווה גבול טבעי בין שתי התיישבות. 
היה זה גבולה הצפוני ביותר אליה הגיעו הרומאים באותם שנים ואזור זה ניקרא מחוז Panonia.
הגעתם של הלגיונות הרומאים לאזור החלה לערער את השלווה באזור, משני גדות הדנובה החלו להבנות התיישבויות מבוצרות ומוגנות, עדות לכך היא ההתיישבות הצבאיות בRusovce הסמוכה לברטיסלאבה שבין המאות ה2-4 הייתה העיר הצפונית המבוצרת והמוגנת ביותר באימפריה הרומאית

באותם שנים, הרומאים כבשו רק רצועה צרה לאורך הגדה הימנית של נהר הדנובה וחלק קטן מאוד מדרום מערב סלובקיה. בשנת 174 לספירה הקיסר הרומי "מרקוס אורליוס" החל לכבוש ולהתקדם צפונה עמוק יותר לתוך עמקי נהר הVah, Nitra ונהר ה-Hron. בשנת 179 חקקו הרומים על הסלע של טירת Trencin את שמה העתיק של העיר Laugaritio המסמלת את הנקודה הצפונית ביותר אליה הגיעו הרומאים באזור זה של אירופה.

 

הסלאבים ומקורם
מקור העם הסלאבי אינו ידוע בוודאות אך הם נחשבים שייכים לעמים אינדו-אירופיים .ישנן מספר ההשערות כי מקורם הוא מאזור אוקרינה או מאסיה וליתר דיוק מאזור אירן. בתקופה מסוימת ונדדו השבטים מערבה דרך הרי הקווקז לאזור אירופה של היום.

גם למקור המילה Slavs מספר השערות, Slaves-שפרושה עבדים, Salvation-גאולה, ישועה או Slovo שפרוש המילה בשפות הסלאביות הוא "מילה" והכוונה היא ששבטים שונים שהיו בעלי מילה או במילים אחרות בעלי שפה. לכן ההשערה האחרונה היא הנכונה ביותר והוכחה לכך שכל תושבי המדינות הסלאביות של היום דוברים שפות דומות עם ניבים שונים והשפעה קלה ממדינות שכנות, אך הבסיס לשפות דומה אצל כולן. 
הסלאבים מהווים כיום את הקבוצה האתנית והלשונית הגדולה ביותר באירופה. מספרם נעמד כמעל ל-300 מליון ברחבי העולם והם: רוסים, אוקראינים, בלרוסים, רוסינים (עם ללא מדינה שרובם יושבים בסלובקיה), פולנים, צ'כים, סרבים, בולגרים, קרואטים, בוסניים, סלובנים, מקדונים ומונטנגרים.

 

הסלאבים וסלובקיה
במאה החמישית לספירה עם פירוק האימפריה הרומית החלה נדידת העמים ברחבי אירופה, שבטים סלאבים הגיעו לאזור והתיישבו בשטח סלובקיה של היום, באותה עת הם היוו את הקבוצה האתנית הגדולה והדומיננטית באזור. לקראת המאה ה-6 הגיעו עמים שונים בעיקר ה-Avers שמקורם הוא מאזור אסיה ומונגוליה והתיישבו לצידם. במאות ה-6 וה-7 סבלו הסלאבים מפלישות וקרבות מצד ה-Avers בשיטחם.
בראשית המאה ה-7 מגיע מצרפת לאזור סוחר ממשפחת האצולה בשם "סאמו", עד מהרה הופך להיות אהוד בקרב השבטים הסלאבים. הוא מאחד אותם ומכריז מלחמה נגד העמים הפולשים מנצח וכובש את אדמתם. בשנת 623 לאור הצלחתו אף הוכרז כמלך וזהו למעשה האזכור הראשון אודות איחוד העמים הסלאבים כשלטון עצמי. במשך 35 השנים הבאות התרחבה ממלכתו ושלטה באזורים נרחבים לאורח נהר הדנובה. עם מותו בשנת 658 מתפוררת הממלכה לנסיכויות שמרכזה בעיר Nitra (אותה ניטרה של היום) הממוקמת במערב סלובקיה. נסיכות ניטרה התרחבה עם השנים וכללה בשיאה את רוב שטחי סלובקיה ואף חלקים משטח הונגריה.

 

הסלאבים והאימפריה המורבית הגדולה
בראשית העשור השלישי של המאה ה-9, שליטה האחרון של נסיכויות ניטרה "Prince Pribina" הוגלה לאזור אגם בלטון שבהונגריה ע"י נסיך מורביה Mojmir שאיחד שוב את השבטים הסלאבים ובשנת 833 נוצרה הממלכה Great Moravia-"מורביה הגדולה" שהייתה נתונה באותה עת תחת עליונות הממלכה הפרנקית הגרמנית. בשנת 846 כאשר ניסה Mojmir להתנתק ממרותם, המלך הגרמני לואי הדיח אותו וסייע לאחיינו של השליט היורד Rastislav לתפוס את כיסאו.

יורש העצר החדש זימן בשנת 863 את האחים Constantin במטרה להפיץ את הדת הנוצרית בקרב העמים הסלאבים. בכדי לעשות כך ראשית עליהם בראש ובראשונה להמציא לראשונה את האותיות הסלאביות ואחר כך לתרגם את ספרי הדת לשפות הסלאביות. השפעת האחים קונסטנטין ומתודיוס על מעמדם והעתיד העמים הסלאבים מהפן התרבותי ופוליטי הייתה העצומה, הפצת החינוך והדת הנוצרית בשפה שכולם הבינו הייתה פריצת דרך של ממש עד כדי כך שהשפה הסלאבית נחשבה באותה עת כשפה תרבותית באותה מידה כמו השפות הלטינית, והיוונית.

בתום כהונת Rastislav, בשנת 871 עלה אחיינו Svatopluk לשלטון, תחת הנהגתו הגיעה הממלכה המורבית להתפשטות הטריטוריאלית הגדולה ביותר שכללה בשטחה את האדמות סלובקיה ומוראביה, חלקים מהונגריה ואוסטריה, לפרק זמן קצר כללה גם את אדמותיה של בוהמיה ושטחים דרומיים מפולין.

אך עם מותו בשנת 894 החלה התדרדרות הדרגתית בממלכה עקב ריב שני בניו על כס השלטון, כתוצאה מכך נחלשה הממלכה ולא היה ניתן לשמור על שלמותה

ועצמאותה. מנגד ההתקפות השבטים המדיארים בהנהגת Arpad שנחשבים לאבותיהם של ההונגרים המודרניים החלישו את הממלכה המורבית שלבסוף בשנת 907 הפתרקה ונפלה לידי ההונגרים.

 
תחת שלטון ההונגרים וההבסבורגים
במילניום הראשון משלים "אישטוון" את תהליך היוצרות הממלכה ההונגרית ונהפך להיות למלכה הראשון שטחיה ותושביה של סלובקיה מסופחים אליה למשך האלף השנים הבאות. באותה עת קיבל המלך אישטוון את הנצרות לעם ההונגרי ובכדי לקבל את תמיכתה של הכנסייה נבנו בממלכה כנסיות ומנזרים במטרה לזרז את המרת דתם של התושבים לנצרות.
בשנת 1241 פולשים המונגולים לאירופה ומחריבים כמעט כליל את סלובקיה שהיוותה את גבולה הצפוני של הממלכה ההונגרית. שנה מאוחר יותר עם נסיגת המונגולים ובהנחיית המלך ההונגרי Bela IV החלה בסלובקיה התפתחות תרבותית ואומנותית שהביאה לשגשוג כלכלי, ערים מבוצרות רבות החלו להבנות ושבטים גרמניים "סקסונים" הוזמנו להתיישב בצפון הממלכה שמטרתן בין היתר להוות הגנה מפני פולשים בגדה הצפונית, יחד עם הרבה ערים מבוצרות נבנתה גם מצודת Spissky Hrad
במאה ה-16 העותומאנית החלו להוות איום באזור ובשנת 1526 מובסים ההונגרים בקרב עקוב הדמים במוהאץ' בו נפל מלך הונגרים לאיוש השני. התבוסה בקרב הביאה לאובדן עצמאותה של הונגריה כיחידה מדינית אוטונומית. כאשר בודה נכבשת ע"י התורכים ברטיסלאבה עולה לגדולתה ובשנת 1538 הופכת להיות בירת ההונגרים העיר שימשה כמרכז אדמיניסטרטיבי עד לשנת 1848 ובקתדרלה על שם מרטין הקדוש שבמרכז העיר (ליד אנדרטת בית הכנסת) והוכתרו 11 מלכים ו-8 מלכות הונגריים.
בשנת 1683 בקרב סמוך לווינה מובסים התורכים ע"י האוסטרים וגורשו בהדרגה מהאזור, כשלוש שנים מאוחר יותר נכבשת בודה ע"י האוסטרים ובהסכם קרלוביץ' הונגריה עוברת להיות תחת השלטון ההבסבורגי. במשך המאות הבאות שרר באזור שקט יחסי מלבד מספר התקוממויות נגד השלטון ההבסבורגי עקב סכסוכים דתיים או סכסוכים בנושאים זכויות מעמד האצילים ההונגריים.
 
אביב העמים והממלכה האוסטרו-הונגרית
בשנת 1848 התקוממות אביב העמים הגיעה גם לאדמות הונגריה ובהנהגתו של "לאיוש קוטוש" שדרש ממשלה פרלמנטארית להונגריה וממשלה חוקתית ליתר אוסטריה, בנוסף דרש שיווין זכויות דתי ואזרחי. קוטוש נכשל והמרד לבסוף דוכא ושלושה עשר ממנהיגי המהפכה הלאומית ההונגרית הוצאו להורג.
לבסוף בשנת 1867 הוחלט על הקמת ממלכה דואלית "אוסטרו-הונגריה" הקיסר פרנץ יוזף מוכתר הן כמלכם של האוסטרים, והן כמלכם של ההונגרים. ההונגרים ראו בהכתרתו של הקיסר כמלכם והושבו כל זכויותיהם שניטלו מהם.
 



סלובקיה תחת דיכוי ההונגריזציה
עם קבלת זכויותיהם חוקקו ההונגרים בשנת 1868חוק שבסיסו הוא, כל התושבים בממלכה הם אזרחים ההונגריים ושעליהם להיות לאום אחד ובכדי ליצור בין תושבי הממלכה "שוויון" עליהם להזדהות בלב ובנפש כהונגריים לדבר שפה רשמית אחת, את השפה ההונגרית. במילים אחרות ההונגרים החלו לכפות את מרותם כלפי המיעוטים שבשטחם שביניהם הסלובקים, 
תהליך זה ניקרא "הונגריזציה" שנועד ללא פשרות להטמיע את שפתם, דתם ומנהגם  בקרב המיעוטים.
בתי ספר סלובקים, ספריות ומוסדות הורו להיסגר, משרדי הרישום בוטלו וכל פעולה תרבותית שהעידה על מנהגיי המיעוטים דוכאה ונשללה במטרה אחת ויחידה, להפוך את כל תושבי הממלכה להונגרים ולשלול כל פיסת זהות מעברם. בשלבים מאוחרים יותר הדיכוי אף החמיר, ילדיהם של הסלובקים נלקחו בכוח להונגריה ונאסר עליהם ללמוד אודות מנהגיהם, עברם, שפתם ואפילו דתם. כל קידום מקצועי ניתן אך ורק ע"י הרשויות ההונגרים אף שמות משפתחיהם הומרו לשמות הונגריים. לתושבי העמים השונים בשטחה של הונגריה לא היה כל זכות הצבעה ולא הייה כל השפעה על מדיניות האימפריה, הן בשטח מדיניות החוץ והן בשטח מדיניות הפנים חשוב לדעת כי באותה עת תושבי המיעוטים בממלכה ההונגרית שביניהם יהודים, סלובקים, סרבים, קרואטים, רומנים, סלובנים ואוקראינים מנו רוב של מעל ל-50 אחוזים. 
במשך מעל ל-50 שנה דוכאו המיעוטים בהונגריה תהליך ההונגריזציה פסק עם תום מלחמת העולם הראשונה ונפילת הממלכה האוסטרו הונגרית.
***עד היום ישנם סלובקים הטוענים כי שתהליך ההונגריזציה לא פסק במלואו ושעדיין ההונגרים מנסים להתערב בחייה היומיים של סלובקיה -  אך אני לא חושב כך אך אני בטוח שמקור השלכות אלו נובע מכעס על היחסים בניהם בעבר ***
 
סלובקיה במלחמת העולם הראשונה
סלובקיה שהייתה תחת שלטון אוסטרו-הונגריה נלחמה בשורות "מעצמות המרכז" שכללו בעיקר את אימפריית אוסטרו-הונגריה, הקיסרות הגרמנית, איטליה, האימפריה העותומאנית ובולגריה. חיילים סלובקים גויסו ונשלחו להלחם בשורות הצבא האוסטרו הונגרי, הם נחשבו לאמיצים וצייתנים ולרוב נשלחו להתפרס באזורים הקדמיים והעוינים ביותר. אבדות רבות נרשמו בקרב החיילים הסלובקים מעל ל-70,000 הקריבו את חייהם בשדות הקרב. בצפון מזרח המדינה סביב הערים Bardejov, Zborov, Svidnik, Snina, Humene, Medzilaborce בין השנים 1914-1915 בחורף הקר והמושלג פרצו קרבות עקובי דם "קרבות הקרפטיים" שנמשכו מעל ל-4 חודשים שלבסוף "מעצמות המרכז" הדפו את הרוסים. באותה עת סבלו תושבי המקום מרעב וקור כפרים נהרסו ונבזזו. 
למרבה מזלם של התושבים המלחמה לא התפשטה אל עומקי שטחי סלובקיה וגרמה לאבדות גבוהות יותר. במשך תקופת המלחמה, לא מזערו ההונגרים את הלאומנות הקיצונית בהם נקטו כלפי המיעוטים אך ניצוץ של תקווה לערוך שינוי עלה בקרב הפוליטיקאים הסלובקים להביא את הכפייה לסופה ולקבל שוב את עצמאותם.
 
האיחוד עם צ'כיה
הבסיס לאיחוד סלובקיה וצ'כיה נבע מהצורך להביא לסיומה את כפיית ההונגרים כלפי הסלובקים ולקבל את חירותם. מתחילת המאה העשרים החלו לתפוס תאוצה יחסים פוליטיים ושיתוף פעולה עם תנועות צ'כיות וארגונים. דור חדש של מנהיגים החל להתגבש שיוביל בסוף המלחמה לאיחוד צ'כיה וסלובקיה.
הניאום הציבורי הראשון התובע מבנה של מדינה משותפת של הצ'כים והסלובקים התקיים בצרפת, אנגליה ובארצות הברית. מסוף המאה ה-19 ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה הגרו יותר מחצי מליון סלובקים לארצות הברית. תחת שלטון דמוקרטי ובמרחק רב מהממלכה ההונגרית הבינו לראשונה הסלובקים כמה עגום ובלתי נסבל המצב בארץ מולדתם. בשנת 1915 נציגים של ארגונים אתניות סלובקיות וצ'כיות חתמו על "חוזה קליוולנד" שבעיקרו מצהיר על איחוד שתי הפדרציות. ב30 במאי 1918 נחתם בארצות הברית על ידי ארגונים פעילים של מהגרים סלובקים וצ'כים חוזה פטסבורג אודות קבלת אוטונומיה לעם הסלובקי ובאופן מחודש התגבש הרעיון על איחוד צ'כיה וסלובקיה. באותה שנה ב28 לאוקטובר הוכרזה בפראג הקמת מדינה משותפת ב30 לאוקטובר בעיר Martin שבסלובקיה המועצה הלאומית הסלובקית הצהירה בפני ההמון "זו תשוקה לאחד את צ'כיה וסלובקיה למדינה אחת" והכריזה על איחוד המדינות הדמוקרטיות צ'כוסלובקיה.
כעת כאשר השוויון קיים, יכולים הסלובקים לפתח ולחדש במהירות את תרבותם שדוכאה במשך חמישה עשורים אך יותר מכל זכו שוב בחירותם אחרי תקופה ארוכה מאוד של אלף שנה תחת שלטון ההונגרים. צ'כוסלובקיה הייתה היחידה בין מדינות מזרח אירופה שקימה משטר דמוקרטי שבין שתי מלחמות העולם.
 
צ'כוסלובקיה והפרידה
בראשית הדרך גם הצ'כים וגם הסלובקים ראו בתהליך איחודם כיתרון אך מאוחר יותר ניכר ההבדלים בניהם. צ'כוסלובקיה הייתה שילוב של שתי מדינות בעלות רקע היסטורי שונה עם הבדלי בתרבות ומנהגים. הצ'כים חיו בתנאים טובים תחת השלטון האוסטרי וקיבלו את כל הכלים לפתח את השכלתם חברתית, מדעית ותרבותית, כך שעבורם קבלת עצמאות ומדינה חדשה היוותה בסיס לסגסוג ופריצת דרך. 

לסלובקים ולשאר המיעוטים שחיו בכפיית תחת השלטון ההונגרי לא ניתנה ההזדמנות כפי שניתנה לצ'כים ואת המוסדות הפוליטיות והתרבותיות שלהם החלו להקים ולפתח רק אחרי שנת 1918.עיקר ההבדלים בניהם להלן, סלובקיה הייתה ארץ חקלאית ופחות מפותחת כלכלית משכנתה צ'כיה.
הסלובקים ברובים היו דתיים קתולים ואילו הצ'כים התבססו יחסית פחות על הדת. הסלובקים היו מלומדים פחות ועם ניסיון הנהגה מועט יותר מאשר הצ'כים. פראג שנקבעה כבירת צ'כוסלובקיה היוותה את רוב השליטה ושימשה כמרכז פוליטי מה שגרם לאי שביעות מצד הסלובקים אודות מבנה והנהלת הממלכה. לאור ההבדלים אלו הרגישו הצ'כים כבר מראשית דרכם עליונות על הסלובקים דבר זה ניכר גם מההרכב האתני של הממלכה. צ'כוסלובקיה מנתה כ-15 מיליון תושבים שכללה 7 מיליון צ'כים, 3 מיליון גרמנים, 700,000 הונגרים, וכ-500,000 רוסינים, יהודים ואחרים. הצ'כים היוו את הרוב בממלכה יחד עם 2.2 מיליון סלובקים. בתקופות שבין שתי המלחמות הממשלה הצ'כוסלובקית ניסתה לתעש את שטח סלובקיה אך הניסיון הוכשל בשל שתי תקופות המשברים הכלכליים בשנים 1921-1923 ובין השנים 1930-1934 בתי חרושת, יזמים ומוסדות פיננסיים בוטלו ונאלצו להסגר ואחוזי האבטלה עלו. 

החל משנות העשרים נוצר דור פוליטיקאים בסלובקיה שהביאו את הרעיות להיות עצמאים, עם השנים וכעסם המתגבר אי שביעותם אודות התנהלות השליטה והכלכלה הובילו בסופו של דבר את הרעיון להיפרד.רבים מהסלובקים הצטרפו לתנועה "People's Party" תחת הנהגת ראשי הכמורה Andrej Linka ו Jozef Tiso (יימח שמו וזכרו) שקראו לשוויון וליותר חירות עבור הסלובקים. לקראת סוף שנות השלושים גברו בעיות הכלכליות לא היה ניתן לפתור את בעיית האבטלה. בנוסף עם עליית מפלגתו של היטלר לשלטון נפגשו במינכן ב-29 לספטמבר 1938 מדינאים מגרמניה, איטליה, בריטניה וצרפת וללא נוכחותם של צ'כוסלובקיה נחתם "חוזה מינכן" בו הוחלט שטחים גדולים משטחה של צ'כיה "חבל הסודטים" יועבר לגרמניה, במקביל הוחזרו שטחים לפולין. ב2- לנובמבר 1938 במפגש הבוררות בווינה בין הגרמנים לאיטלקים הוחלט שחמישית משטחה של סלובקיה ורבע מאוכלוסייתה יועברו להונגריה. צ'כוסלובקיה בותרה ונחלשה ותחת לחצים פוליטיים ב-6 לאוקטובר 1938 הוכרז על אוטונומיה סלובקית בתוך השלטון הצ'כוסלובקי. ב-18 לנובמבר 1938 נבחר Jozef Tiso להיות ראש הממשלה הראשון של סלובקיה. תככים ומריבות נוצרו בין ממשלות שתי המדינות שזה עתה נפרדו הסכסוך הגיע לשיאו כאשר ב-10 למרץ 1939 נשלחו כוחות הצבא והמשטרה הצ'כית אל סלובקיה. ראש ממשלת צ'כיה Emil Hacha פיטר את ראש ממשלת סלובקיה והחלו במעצרים בקרב עובדי הציבור. באותו עת גרמניה הנאצית מעודדת ומדרבנת את מנהיגיה של סלובקיה לדרוש שוב את עצמאותם מהצ'כים. תוך כדי הסכסוך, מזמן היטלר לווינה את Juzef Tiso ואת Ferdinand Ducansky בתום הפגישה ניתנת הזהרה לצ'כיה לכבד את האולטימאטום שקבע היטלר, ב-14 למרץ 1939 שב Tiso מחדש את פעילות משרדו ומכריז על עצמאות. יום לאחר מכן נכנס היטלר עם כוחותיו לפראג וצ'כיה מאבדת את עצמאותה.
ב21 ביולי 1939מאשר הפרלמנט הסלובקי את החוקה וקובע את שמה החדש של המדינה "Slovak Republic" ב26 לאוקטובר 1939 הוכרז רשמית על ראש הממשלה הראשון של סלובקיה Juzef Tiso סלובקיה בחסות "משמר הבובות" במילים אחרות סלובקיה הפכה להיות בובת המריונטה של היטלר.
 
סלובקיה במלחמת העולם השנייה
מלחמת העולם השנייה היא תקופה שלא תיזכר לסלובקיה לטובה ואולי גם לא יסלח לה על כך ששיתפה פעולה עם גרמניה הנאצית ואף הייתה אחראית למעשי זוועה מחרידים. ב13 למרץ 1939 לאור הסכסוך בין סלובקיה ולצ'כיה מזמן היטלר את Juzef Tiso שזה עתה שהודח בידי מתפקידו ראש ממשלת סלובקיה ע"י ממשלת צ'כיה. בפגישתם חותם Tiso עם היטלר הסכם שיתוף פעולה מתחייב להלחם ולתמוך בצד הנאצי. בתמורה משגר היטלר לצ'כיה אולטימאטום שיכבדו את ההחלטה ויתנו לסלובקיה אוטונומיה מלאה.  למחרת שב Juzef Tiso לסלובקיה ומכריז על עצמאות סלובקיה ונבחר שוב לראשות הממשלה. ב15.03.1939 נכנס היטלר עם כוחותיו לפראג מפר בכך את הסכם מינכן וכובש את צ'כיה. 
בעקבות ההסכם עם הנאצים, כל השרים בממשלה סלובקיה ממונים לתפקידם על ידי  "יועצים / שליחים" גרמניים, ביניהם ממונה  Alexander Machלהיות שר הפרופגנדה עם תפקיד עיקרי, מפקדה הראשי של הארגון הפאשיסטי "משמר הלינקה" שהיה הזרוע החמוש לביטחון פנים ופעל נגד כל מתנגדי המשטר כולל צ'כים ובעיקר פעל נגד יהודים. חיילי המשמר לבשו מדים שחורים והצדיעו במועל יד (הצדעה נאצית).
יחידות עלית מובחרות של משמר הלינקה אף אומנו במחנות האס אס בגרמניה, רוב החיילים במשמר היוו את המעמד הנמוך והיו בעלי יסודות מפוקפקים (חיות אדם). כחלק מסדרות האימונים, עברו החיילים שטיפות מוח מלווה בהסטה והוטמנה בהם לאומנות קיצונית. 
לאור תמיכתה של סלובקיה בגרמניה הנאצית ושיתוף הפעולה בניהם מתפתחת התרבות והכלכלה במדינה. התעשייה משגשגת ומפעלים חדשים נפתחים, בתי מגורים ואתרי ספא חדשים נבנים (ספא Sliac), תחנות כוח מופעלים ע"י נהר הווא ונהר אורווה מוקמים ומסילות רכבת נסללות לאורך המדינה.
תעשיות הנשק והתחמושת שהוקמו בסלובקיה מפוקחים ע"י הגרמנים, מהייצור נשלחים הישר לשורות הקרב. בעיית האבטלה במדינה נפתרה, נציגים כלכלנים גרמנים דאגו לכל השקעות הפיננסיות, בנקים גרמניים התערבו בהתנהלות הכספים של כל שוק התעשייה. יחד עם ההשקעות הגרמניות והעצות התכניות והפיננסיות חוותה סלובקיה בתקופת אמצע המלחמה לראשונה שגשוג כלכלי משמעותי. 
ב23 ליוני 1941 בתמיכתה של בת בריתה מצרפת סלובקיה למלחמה על רוסיה, יחד עם גרמניה לגיונות הצבא הסלובקי נשלחים לאזור המזרחי והתפרסו על הגבול עם אוקרינה ורוסיה. כוחות צבא התקדמו מאות ק"מ מזרחה עד לאזור ההרים הקווקזיים וצפונה באזור ים Azov הממוקם צפונית מזרחית לים השחור. פלישה זו בדיעבד גרמה "לפתיחת חשבון" עם הרוסים בימים העתידים לבוא. ב-9 לחודש ספטמבר 1941 מאשרת ממשלת סלובקיה את סדרת החוקים נגד היהודים שבשטחה "Jewish Codex" שעיקרו מתן הרשאה חוקית להחרמת רכוש ונכסים בבעלות יהודית, מעצרים ולבסוף המשלוחים למחנות ההשמדה בפולין.
שנת 1942 היא התקופה השחורה והקשה ביותר עבור היהודי סלובקיה. ראש ממשלת סלובקיה כאות הוקרה מצהיר בפני היטלר, אין צורך שתכניס את כוחותיך לסלובקיה, אנו בני בריתך נעשה את העבודה בשבילך ונסגיר את יהודי סלובקיה ואף נשלם לך 500 מארק עבור ראש, ממש במילים אלו 500 מארק לראש יהודי. באמרה הזו זוכה Tiso לאהדה ותמיכה מצד היטלר ובנוסף זוכה ברכוש היהודים בעל ערך הרב השווה הרבה יותר מה-500 מארק ששילם לגרמנים.
בכדי להמשיך ולרצות את בת בריתם הנאצית, ממשלת סלובקיה משקיעה משאבים רבים בפתרון היהודים בנוסף למשלוחים האיומים הוקמו מחנות עבודה ליד Sered, Novaky ו-Vyhne באותה עת צבא הלינקה בשלב זה נרתם להסגרת היהודים. סלובקיה מארגנת ונערכת לקראת הפעולה הנרחבת האיומה והמזעזעת ביותר שניתן לעלות על הדעת. בין החודשים מרץ ועד אוקטובר נעצרים ונשלחים ברכבות. כ-70,000 יהודים למחנות הריכוז וההשמדה בפולין, רוב רובם משם מעולם לא שבו.
להביא לידיעתכם כי, סלובקיה היא המדינה הראשונה באירופה שהחלה בשליחת היהודים למחנות הריכוז!!!!!
הערה: לפני מלחמת העולם השנייה חיו בסלובקיה קרוב ל120,000 יהודים אך עם החזרת השטחים לפולין ולהונגריה בשנת 1943 נותרו בשטחה כ-70,000.
באותה שנה בחודש אוקטובר נותרו יהודים מעטים על אדמת סלובקיה (פרטיזנים ובודדים שברחו וחיו בסתר), בעקבות "ההצלחה" של ממשלת סלובקיה כוחו של מנהיגם Tiso מתחזק ומקבל את התואר כמנהיג דגול וניתנת לו היכולת ויד חופשית להתערב בכל מהלכי המדינה (מעין סוג של דיקטטורה)
 
מלחמת העולם השנייה - התקוממות הלאומית הסלובקית SNP
לקראת סוף שנת 1943 גדלו והתחזקו התנועות החשאיות שהתנגדו לשלטון המקומי הפשיסטי שפעל תחת הנהגתם של הנאצים ובראשו עמד Juzef Tiso.
ב28 לאוגוסט 1944 נכנסו כוחות הצבא הגרמני במטרה לדכא לצמיתות את פעולות הפרטיזנים בסלובקיה, למחרת עם כנסתם, פרץ המרדSlovenské Národné Povstanie או בראשי פרקים SNP שפירושו "התקוממות הלאומית הסלובקית".
לוחמי המרד היו חיילים בצבא הסלובקי שהתנגדו לשלטון, לוחמים מארגונים קומוניסטים, סלובקים לאומנים שנלחמו למען שחרור ארצם ופרטיזנים שרובם אינם סלובקים.
בתחילה מנו ראשוני הלוחמים כ-18,000 ב-5 לספטמבר גדלו כוחותיהם לכ47,000 ולקראת סוף החודש מספרם נאמד בכ60,000 לוחמים ובנוסף 18,000 פרטיזנים ומתוחם משוער כ-2000 יהודים. מטרת המרד הייתה להשתחרר מהשלטון הגרמני ולהפיל את המשטר המקומי הפרו-נאצי.
המרד פרץ בו זמנית באזורים שונים בסלובקיה, בתחילה ניראה כי ידיהם של לוחמי המרד על העליונה כשהצליחו ולהשתלט על שטחים עצומים של כ-20,000 ק"מ רבועים, זהו שטח המהווה כמחצית משטחה של סלובקיה, לצורך השוואה כמעט כל שטחה של מדינת ישראל.
אך בקרבות שנערכו במזרח ובמערב הפסידו המתנגדים וזאת בגלל יתרון כוחות הצבא הגרמני המתקדם והמיומן שמנה 45,000 חיילים עם ציוד לחימה חדיש ומשוכלל, כך מיום ליום תחום שליטתם הצטמצם. העיר Banska Bystrica שימשה כמרכז למרד ושדה התעופה Tri Duby שימש כבסיס תעופה עבור צבאות בעלות הברית ורוסיה שסייעו עם הספקות נשק, ציוד רפואי וכוחות.
שטח השליטה של לוחמי המרד הוסיף והצטמצם עד שנותרה מעין מבלעת סביב העיר בנסקה ביסטריצה, לבסוף ב-27 לאוקטובר 1944 הצליחו הגרמנים לדכא את המרד כליל. הגרמנים בעזרת צבא הלינקה החלו במעצרים נרחבים והוצאות להורג של מתנגדים ולוחמים, אזרחים שסייעו ללוחמי המרד או לפרטיזנים נרצחו בירייה והכפרים שלהם נשרפו ונהרסו כליל.
 
סלובקיה תחת השלטון הקומוניסטי
 
מהפחת הקטיפה ונפילת הקומוניזם
 
גירושי הקטיפה - הפרידה השנייה מצ'כיה
 
סלובקיה של היום והאיחוד הארופאי